• בית
  • פוסטים
  • לבטא את עצמי בחיי היומיום: להבין, לתת לגיטימציה לרצון ולרצות באמת

הצטרפי אלי עכשיו – כמה פעמים כבר ויתרת לעצמך ועל עצמך?!

לתהליך אימון אישי להשגת מטרות ממוקדת ולשינוי אמיתי שמחזיק לאורך זמן; לפגישת  הכנה לשיחה חשובה או "סתם" כדי לעשות סדר בראש. תתפלאי כמה מהר דברים מתחילים לזוז!

לבטא את עצמי בחיי היומיום: להבין, לתת לגיטימציה לרצון ולרצות באמת

בחני את עצמך

האם את מביאה את עצמך לידי ביטוי?  עושה מה שאת אוהבת? אוהבת מה שאת עושה, איך שאת מרגישה ומה שאת חושבת? האם את חושבת על עצמך – כשאת מגיבה? כשאת מכינה "רשימת מטלות" יומית-שבועית-חודשית? האם יש גבול לחוסר העשיה? לעשית היתר? לוויתורים שאת עושה? כן, יש גבול וניתן לעשות את השינוי המיוחל. המפתח לכך הוא ביטוי עצמי בחיי היומיום ובפרטים הקטנים לכאורה. במחשבות, ברגשות, ברצונות ובדיבור הפנימי שלך עם עצמך. איך אפשר לעשות זאת, את שואלת?

ההתחלה: להבין שהכל מתחיל בי

הביטוי העצמי מתחיל בכל אחת מאתנו. ביחסים שיש לך עם עצמך. בחיי היומיום ובכל רגע נתון. כשאת מבטאת את עצמך את בוחרת, חושבת, מרגישה,עושה- שמה עצמך במרכז עולמך. מאפשרת לאחרים לגעת בעולם שלך במידה המתאימה. וגם – יכולה להעניק לאחרים מתוך אהבה, שמחה ורוגע שהרי במצב כזה אף אחד לא נוגס בחלק ממך, לא גוזל את שארית כוחותייך, לא דורש את שאינו שייך לו. כאמור- הכל מתחיל בך.  

כשאת מבטאת את עצמך את בוחרת, חושבת, מרגישה,עושה- שמה עצמך במרכז עולמך

 

ההמשך: לתת לגיטימציה לרצון

להרשות לעצמך. להבין שמותר. שיש לך זכות. בדיוק כמו לאחרים. להפנים שבתור אצלך – את הראשונה. לא להתנצל ולהסביר את עצמך. לקבל את הרצון כחלק ממך. לדעת ולהרגיש שאת רוצה. אח"כ תבוא הבחירה בהתאם להרגשה ולנסיבות. בדרך זו את מקבלת את עצם היותך ונותנת לעצמך, לצרכייך ולרצונותייך לגיטימציה ואפשרות לבוא לידי ביטוי.

דוגמא פשוטה- שתי הפסקות קפה של רבע שעה וחוויות שונות לגמרי:

  1.  לשבת לשתות כוס קפה בתוך כל הבלגאן והמשימות של אותו היום כי "את לא יכולה יותר/ כבר אין לך כח/ נמאס לך/ גם לך מגיע"

לעומת מצב של ….

2. לשבת לשתות כוס קפה בשקט, בנחת, מתוך פרגון עצמי. הכרה בצורך וברצון שלך להעניק לעצמך מנוחה, להיות קיימת בתוך שגרת יומך. האם את שואלת איך עושים את זה כשמדובר בנושאים רציניים בהרבה מכוס קפה?

להרשות לעצמך. להבין שמותר. שיש לך זכות. בדיוק כמו לאחרים.

 

 ההתנעה: לרצות    (האות ר' מנוקדת בשווא…) 

איך את יודעת שאת רוצה משהו? כשאת מתחילה להרגיש, לחשוב ו/או לזהות את הרצון שלך חשוב מאוד לא לבטל ולא להדחיק אותו באוטומטיות –"זה בלתי אפשרי"- אלא לתת לרצון לגיטימציה.

על דרך השלילה: כאשר את פועלת בצורה מסויימת וחשה התנגדות פנימית אם בצורת כעס, תחושת קורבנות,  סירוב פנימי, חוסר אונים, תסכול, חוסר החלטיות ועוד. במקרה כזה הרצון הוא לא לנהוג בדרך שאת נוהגת בדרך כלל. לדוגמא: כשמישהו מתנהג אלייך בצורה לא יפה לדעתך ואת ממשיכה "לבלוע" וממשיכה לא להביע את עמדתך. או בדוגמא הבאה, כשאת מוחקת את המייל בכעס ותסכול וכלל לא מנסה למצוא פתרונות אחרים.

על דרך החיוב: לזהות רצון משמעו לרצות ולהרגיש זאת. לדעת שהגוף או הנפש ובקיצור-אני- זקוקה למשהו; לצורכי השרדות או התפתחות, כהכרח או כמותרות. לשים לב לשבריר השניה בו הגוף או הנשמה זועקים "אני רוצה" או "אני לא רוצה"  ולא לפחד. לא לפחד לרצות. לדוגמא: מפגש המתקיים בדיוק בשעה שאת צריכה להסיע את הילדים. במקום מיד ובאוטומטיות למחוק את המייל המודיע על הפעילות, לעצור, להרגיש, ולהבין שאת מאוד רוצה, שזה בסדר שאת רוצה.

ציטוט ידוע מדברי הרבי נחמן מברסלב אומר (בלשון נקבה) "את נמצאת במקום בו נמצאות מחשבותייך. ודאי שמחשבותייך נמצאות במקום בו את רוצה להיות". כלומר, כדי להיות במקום בו את רוצה להיות קיים תנאי מקדים: לרצות, להיות מודעת לרצון שלך ולתת לרצון שלך לגיטימציה. "פשוט" לרצות. הדבר יאפשר לך לעשות את "הדבר הנכון בשבילך", להיות נוכחת בשגרת יומך ובסופו של יום-חודש-שנה לאהוב את מה שאת עושה, אומרת, מרגישה ולעשות את מה שאת אוהבת.

אני מזמינה אותך לקרוא את פוסט ההמשך החשוב: לבטא את עצמי: לעשות את הדבר הנכון בשבילי ולהיות נוכחת בשגרת חיי

 

אהבת את הפוסט? הצטרפי לקבלת הפוסטים הבאים ישירות למייל שלך

כתיבת תגובה

פוסטים נוספים

גם זה אולי קורה לך

לבלות עם חברה בלי "צריכה" או "חייבת"

אז השנה עוד לפני סוכות המשכנו חברה טובה ואני במסורת של לנסוע ליממה לבית הארחה צמוד לים ולדבר שעות על עצמנו ועל החיים, לצחוק ולבכות ביחד מבלי להיות כבולות לשעון, ל"צריך" ל"חייבת" תשמעו סיפור על סוכות מזווית נשית: