גמישות, זה טוב או רע? ומה לגבי התחייבות, בחירה, חיבור?

"… גמישות, זה טוב או רע?" אני שואלת את יעלה.

"האמת?" היא אומרת לי "גיליתי שהטוב שבגמישות גורם לי לתסכול. אני לא פה ולא שם.  וזה משמח וזה מתסכל. לכאורה קל לי. אני גמישה בעבודה ומחליטה על לוח הזמנים שלי ופנויה לעשות גם דברים אחרים.  מצד שני, הגמישות הזו לא מאפשרת לי להתמקד, להתחייב ולהרגיש מחוברת כי הכל כזה כאילו ניתן לשינוי ותלוי בדבר. אפשרות הבחירה ממסכת את חוסר הרצון להתחייב ואז אני לא ממש מתמודדת עם התוצאות של חוסר ההשקעה שלי. אם הצלחתי- זה מקרי וסבבה; ואם לא, אז בעצם לא באמת נכשלתי כי הרי לא השקעתי. אבל האמת? בדיעבד לא טוב לי כי אני נותרת עם רגשות ריקנות ותסכול ענקיים. לא מממשת את יכולותי הטובות. וזה כאילו נוח אבל ממש לא מתאים לי".

אז מה התשובה לשאלה שבתחילת הפוסט?  זה פשוט תלוי!

גמישות זה טוב אם הגמישות מאפשרת לך לבחור במה שטוב ונכון לך ומתאים לנסיבות חייך.

גמישות זה רע אם הגמישות גורמת לך לא לבחור, לא להתחבר ולא להתחייב. אולי זה מתאים לפרק זמן מסוים אך בסופו של יום לא באמת משרת אותך ואף מזיק. מכירה אנשים שלא מתחייבים? לא בוחרים? לא מתחברים?

ומבחינתך האישית- מתי הגמישות מזיקה לך? מתי היא מועילה לך?

אני מזמינה אותך לחשוב היכן גמישות תשרת אותך בשנה הקרובה והיכן לא ואולי אף תזיק לך. ואז להתחיל לזוז לכיוון המקום שאת רוצה להיות בו, להגיע אליו במידת הגמישות והקשיחות הנדרשות, להשיג את המטרה ולשמר את ההישגים שלך לאורך זמן.

שנה טובה במידת הגמישות המתאימה והנכונה לך ולנסיבות חייך.