שאלה כל כך יפה. והתשובה? בואי נתחיל בהתחלה ומבטיחה שתהיה גם התפתחות בעלילה:

מתנת יום הולדת

כאשר האיש-שלי-שיחיה, הפתיע אותי במתנה מיוחדת במינה -הרשמה ל "מלכת המדבר" -תהיתי אם אני רוצה ומתאימה. מתי בכלל לאחרונה העמדתי עצמי למבחן קבלה? אבל אם מפרגנים לך לא תרגישי מפורגנת?! וביננו- למה שלא אפרגן לעצמי?

מ-ת-ח-י-ל-י-ם

למיונים הגעתי עם רצון להתקבל וסקרנות. היה כל-כך כיף. מתי בפעם האחרונה רקדתי ורצתי ושחקתי עם עוד בנות בגילאים שונים ומעולמות מגוונים?! כשהודיעו לי שהתקבלתי, כבר אז היתה תחושה באוויר שמשהו טוב עומד לקרות. מאוד טוב.

פגישת תדרוך

מגיע רגע הפגישה בחנות המטיילים ואני מרגישה קצת מוזר, קצת בהלם, מתפלאת ומסוקרנת: הרי מתי בפעם האחרונה ציפו ממני ללבוש תלבושת אחידה -שהתגלתה כנוחה, מתאימה למזג האוויר ופותרת את בעיות ה "מה ללבוש היום" וה "לא רוצה שיתלכלך"- או להקשיב בקולה של מפקדת המסע?! כן, זו שהתגלתה כמתוקה אמיתית, רבת כשרונות ועם לב רחב שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות?!
כהרף עין גם חלקו אותנו לצוותים- 4 נשים שלפתע פתאום מקבלות משימות משותפות כולן על טהרת הפרגון (טוב, את לא מצפה שאגלה הכל כאן ועכשיו, נכון?!)

המסע עצמו

כמה געגועים…. הרגע הזה בו אני מפסיקה לשאול מה ילד יום (או לילה) ומבינה שזו הפעם הראשונה כמבוגרת שבה מתכננים לי, אומרים לי, לוקחים אותי ומכינים לי, מבשלים לי, מפתיעים אותי עם הפתעות משובבות נפש, גוף
ונשמה ומפנקים; והכל במאור פנים? חלום שמתגשם…
תחומי האחריות שלנו המלכות מצטמצמים לחלוטין לשיתוף פעולה, לחוויות ולחברויות חדשות. תפקידך לחשוב כמה שפחות ולחוות כמה שיותר כאן ועכשיו- יש כבר מי שחושבות ודואגות ל ה-כ-ל; ביננו, בשביל זה בדיוק אנחנו משלמות.

ומתי בפעם האחרונה שהיתי עם קבוצה כל כך גדולה של נשים שאיני מכירה וביליתי איתן 24 שעות ביממה?

ומתי, מתוך כל ההתנסויות שלי והחשיפה לזו של האחרות, קבלתי סוג של מראה כל-כך מרוכזת על עצמי, הבחירות שאני עושה והדרך בה אני מביאה אותן לידי ביטוי?! וכשהיה במקום, הופיעה לה משום מקום, מלוות המסע -חיונית, אנרגטית עם חיוך ענק ועיניים טובות- פייה שנגעה בחוטים עדינים בדיוק במינונים הנכונים כדי ליישר הדורים ולהמשיך לפזר סביבה המוני ניצוצות של שמחת חיים.

נכון שהבטחתי התפתחות בעלילה?

חוזרות הביתה

מלאה חוויות כרימון ומרוכזת בצרכים שלי אני חוזרת הביתה לגלות שאכן כ-ו-ל-ם הסתדרו בלעדי ויחד עם זאת כל-כך שמחים לקראתי; וההתרגשות הולכת וגואה ובין כל החיבוקים, הנישוקים והמילים הטובות את מגלה שגם גאים בך מאוד וגם מתגעגעים ואוהבים כל-כך.

ויש גם אחרי המסע

זה חלק "רשות" ומאוד מומלץ. נשים שבקושי הכרת הופכות לשותפות לחוויה מרגשת של פעם בחיים וממשיכות לארוג יחדיו מערכת יחסים מיוחדת במינה המשולבת במפגשים חברתיים, טיולים, והתנדבויות. מתי, למשל, בפעם האחרונה יצא לכן לשפץ רהיטים ושלטים בכפר נוער ולשמח לבבות צעירים, תוך כדי מפגש חברתי מהנה ומפרגן? לי כבר יצא :-).

מתנה "שאינה נגמרת"?

איך בן-זוגי, אישי-היקר-שיחיה, סיכם את כל הענין? לא ידעתי שאני נותן לך מתנה שאינה נגמרת!
אז אם גם לך בא סוף סוף להשקיע בעצמך, לעורר את הילדה שבך ולהוסיף לחייך גאווה, מלח ופלפל- כי -עם יד על הלב- מתי בפעם האחרונה עשית משהו, עבור עצמך, בפעם הראשונה? את מוזמנת…

מוקדש לשלושת הגברים שלי: "אישי שיחיה", איתי רוסו, שירגיש מאוד מובך מעצם הזכרתו כאן אך בלעדי האהבה, האכפתיות והיוזמה שלו כל זה לא היה קורה! לילדי המדהימים, אופיר ועידן,ששיתפו פעולה, פירגנו לאורך כל הדרך ובזכותם יכולתי לצאת למסע שמחה ושקטה ולחזור עוד יותר שמחה; וכמובן גם ל "שלושתנו" –בנות מסע פיליפינים 9 שהפכו את המסע למה שהיה עבורי,ולצוות הנשים הנהדר שהיה חלק מ "שלושתנו" וגם אחראי על ה-כ-ל: "הפייה" –סימי ניצן צדקיהו, "הדוקטור" – ד"ר יהודית לפינסקי הצבעונית והפעלתנית, צמד המינהלתניות המפנקות אוסנת פס ואושר טובלי, ומנהלת המסע שניצחה על החוויה המופלאה- מלי זנזורי. ושוב תודה לאיתי שלי. תודה מקרב  ♥.