• בית
  • פוסטים
  • לחזק את עצמי באמצעות הדיבור הפנימי: למה בכלל והאם זה אפשרי?

הצטרפי אלי עכשיו – כמה פעמים כבר ויתרת לעצמך ועל עצמך?!

לתהליך אימון אישי להשגת מטרות ממוקדת ולשינוי אמיתי שמחזיק לאורך זמן; לפגישת  הכנה לשיחה חשובה או "סתם" כדי לעשות סדר בראש. תתפלאי כמה מהר דברים מתחילים לזוז!

לחזק את עצמי באמצעות הדיבור הפנימי: למה בכלל והאם זה אפשרי?

אם מישהו היה אומר לך ש"את לא…"

אם מישהו היה מחליש ומקטין אותך, אולי אפילו מפחיד אותך, ואומר ש… שאין טעם לנסות, שלא תצליחי, שאין סיכוי, שחבל על המאמץ, שלא מגיע לך? שאת לא באמת שווה, שחבל על הזמן, שאת לא יכולה, שבטח תכשלי, שאת צריכה להגיד תודה, שהאחרים בטוח "יותר"- מוצלחים יותר/ יודעים יותר/ חכמים יותר/ מעניינים יותר/ … מה היית אומרת או עושה?!  מקבלת את זה בשלווה? בהכנעה? היית מצדיקה אותו? מסכימה איתו? או שהיית מתנגדת? במאמץ ניכר מסרבת ליחס כה מפחית ומחליש?

אם לאחרים אסור – למה לך מותר?!

אם לאחרים אסור לדבר אלייך ביחס כה משפיל – מדוע לך מותר?! לנשים ואנשים רבים יש נטיה לשוחח עם עצמן בדיבור פנימי מחליש, מפחית ומקטין ואף מפחיד. הן מרשות לעצמן דבר שלא היו מרשות לאף אחד אחר. והתוצאה? המנעות, הקטנה עצמית, חוסר ביטוי עצמי, חוסר מימוש. האם זה קיים אצלך במידה כזו או אחרת? האם זה קורה גם לך? אם כן נסי לשים לב מתי? באילו תחומים? מה הטריגר?

 האם אפשר לשנות את זה  ? כן, אפשר!  המטרה היא לשנות את הדיבור הפנימי לשפה מכבדת, מקבלת, תומכת, מחזקת, מעודדת, מטפחת ומאפשרת צמיחה אישית.

מה זה "דיבור פנימי"?

 דיבור פנימי כשמו כן הוא: סוג של שיחה שלך עם עצמך. בינך לבינך. המתרחשת בתוך ראשך מאות ואלפי פעמים ביום. אלפים של פעמים ולאורך שנים! כבר מקטנות יש לדיבור הפנימי תפקיד בהתפתחות האדם. כאן אני מתכוונת לאותן אינספור שיחות, הערות ומחשבות שעוברות בראשך ביחס לעצמך ולסיכוייך ובאופן מצטבר מאפשרות תקשורת בינאישית, ביטוי עצמי, התפתחות, צמיחה וסיפוק או מובילות להמנעות, חוסר מימוש עצמי ותסכול ענק.

האם "שטיפת מוח" זה בסדר?!

ככה זה. אנחנו מדברות עם עצמנו פעמים רבות ביום, כנראה יותר מאשר עם כל אדם אחר. והדיבור הפנימי הזה לוקח אותנו בדרך-כלל לשני מקומות: העצמה עצמית ודחיפה קדימה או הפחתה עצמית, הפחדה, והחלשה ומכאן להמנעות ושיתוק הדרך קצרה. אני תמיד מופתעת מחדש כאשר מתאמנות שלי (ובהחלט גם מתאמנים) מתייחסות לדיבור הפנימי השלילי עם עצמן כ "טבעי" ולהצעה שלי לעבור לדיבור פנימי מכבד כ "מלאכותי", סוג של "שטיפת מח". האם הדיבור הפנימי השלילי, השיחה האישית הזו שאנו מנהלות עם עצמנו פעמים כה רבות ביום, אינו מהווה שטיפת מח שלילית??? ומדובר בשנים! כשאנו אלה שעושות זאת לעצמנו. אז נכון, בהתחלה זה מרגיש מלאכותי ושטיפת מח אך עם הזמן זה מרגיש טבעי ומכבד ומעודד ופותח כל-כך הרבה אפשרויות. ואם כבר "לנהל שיחה עם עצמנו" אז רצוי שבאמת ננהל אותה -לא לכיוון של החלשה והפחדה- אלא ננהיג ונוביל לחוויה חיובית ולהשגת מטרה. עכשיו אשאל שוב:  האם את מסכימה איתי -ולו במעט- ששטיפת מח חיובית למטרה חיובית וטובה זה גם "בסדר"?!

מכירה את הסיפור על הבית של 1000 המראות? 

בכפר קטן היה בית שנודע בשם "הבית של אלף המראות". כלב, קטן ושמח, שמע על הבית הזה והחליט לבקר בו. הוא דילג בשמחה על המדרגות עד שהגיע לשער הכניסה. כשהביט מבעד לפתח הבית, הוא זקר את אוזניו וכשכש בזנבו במהירות. להפתעתו הרבה, הוא מצא את עצמו מתבונן ב- 1000 כלבלבים שמחים אחרים המכשכשים בזנבותיהם במהירות ממש כמוהו. הוא חייך חיוך גדול ונענה ב- 1000 חיוכים גדולים, חמים וידידותיים כמו החיוך שלו. כשעזב את הבית, הוא חשב לעצמו: "איזה מקום נפלא. אחזור ואבקר בו לעתים קרובות".

באותו הכפר, כלב קטן אחר, שלא היה כל כך מאושר כמו הכלב הראשון, החליט, גם הוא, לבקר בבית הזה. באטיות טיפס על המדרגות והרכין את ראשו כשהתבונן דרך הדלת. כשראה 1000 כלבים לא-חברותיים מתבוננים בו בחזרה, הוא נהם עליהם. הוא נבהל כש- 1000 כלבים קטנים נהמו עליו בתשובה. כשעזב – הוא חשב לעצמו, "איזה מקום נורא. לעולם לא אחזור לבקר בו"  (תרגמה מאנגלית: שרית רבידhttp://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/etsem/shirim.htm).

מדיבור פנימי מחליש לדיבור פנימי מחזק

דיבור פנימי שלילי מקטין ומחליש אותך ועלול להביא להמנעות, שיתוק, חוסר עשיה ותסכול ענק. אז מה כדאי לעשות כדי להפסיק את הדיבור הפנימי השלילי שמזיק לנו ולקדם את הדיבור החיובי?

קחי לדוגמא מצב נתון בחיים: בעלת מקצוע מכובד, אמא לילדים, שהשכילה לארגן לעצמה מספר מקומות עבודה עם יכולת תמרון בין המקומות וסוג של גמישות שלא נמצאת במרבית מקומות העבודה. וודאי שיש לדרך חיים זו גם מחיר. אך הוא כדאי לה. מושלם? לא. יותר טוב מכל אפשרות אחרת עבורה? כן. אז ברגעים קשים של תשלום המחיר אם היא תגיד לעצמה "תגידי תודה שאת לא עובדת במשרה מלאה!" מה היא תחוש? אם מישהו אחר היה אומר לך זאת מה היית את חשה? סביר שהיית מתקוממת. לעומת זאת, אם אותה אשת מקצוע ואמא היתה מנסחת הדברים אחרת היתה מגיעה למסקנה שקשה לה כי היא מתרוצצת בין מספר מקומות עבודה, למרות שלא מדובר במשרה מלאה, אך יכולת התמרון שלה גבוהה וזה שווה לה. אמרי מעתה לעצמך "ריבוי מקומות העבודה והריצות ביניהם קשה לי. יחד עם זאת איזה יופי שיש לי יכולת תמרון ביניהם!". כאן יש כיבוד עצמי. הכרה במצב כפי שהוא: הכרה בקושי אך גם ביתרונות וללא זלזול. במילה יופי ובזיהוי היתרון האמיתי יש כל–כך הרבה מן הכבוד כלפי עצמי, ההכרה והקבלה של מה שחשוב לי ומה שאני זקוקה לו.

האם מקובל עלייך שהדיבור הפנימי משפיע גם עלייך מאוד? האם גם את לא היית מסכימה שידברו אלייך כפי שאת מדברת אל עצמך? רוצה לשנות את זה? אם  ענית "כן" על לפחות אחת מהשאלות האלה, אני מזמינה אותך לקרוא פוסט המשך ובו אני כותבת מה ואיך צריך לעשות: לחזק את עצמי באמצעות דיבור פנימי: מה בדיוק לעשות ואיך?

אהבת את הפוסט? הצטרפי לקבלת הפוסטים הבאים ישירות למייל שלך

כתיבת תגובה

פוסטים נוספים

גם זה אולי קורה לך

לבלות עם חברה בלי "צריכה" או "חייבת"

אז השנה עוד לפני סוכות המשכנו חברה טובה ואני במסורת של לנסוע ליממה לבית הארחה צמוד לים ולדבר שעות על עצמנו ועל החיים, לצחוק ולבכות ביחד מבלי להיות כבולות לשעון, ל"צריך" ל"חייבת" תשמעו סיפור על סוכות מזווית נשית: